מאז כניסתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי לחוקף ב-1995, התפתח שוק ביטוח הבריאות. זאת, עקב ירידה בהיקף השירות ואיכותו בקופות החולים. ביטוח הבריאות מכסה תרופות, ניתוחים, השתלות וטיפולים אמבולטוריים שאינם כלולים במסגרת החוק.
הביטוח הנוסף ניתן על-ידי קופות החולים (ביטוח משלים) ועל-ידי חברות ביטוח פרטיות.
קופת החולים מחויבת לקבל כל חבר המעוניין להצטרף לביטוח המשלים ללא קשר למצבו הרפואי כאשר התשלום אחיד לכל קבוצת גיל.
לאחרונה, החלו קופות החולים להציע ביטוחים משלימים מורחבים ("מגן זהב" בקופת חולים מכבי, "פלטינום" בכללית ו-"שיא" במאוחדת), אשר עלותם גבוהה מהביטוחים המשלימים הרגילים, אך הם מספקים כיסוי רחב יותר ללא חיתום רפואי (אך בחלק מהמקרים עם תקופת אכשרה)..
חברות הביטוח מחייבות ביצוע חיתום רפואי כדי להצטרף לביטוח בריאות. תנאי הביטוח כפופים למצבו הרפואי של המבוטח. תנאים אלו שונים מחברה לחברה.
ביטוח הבריאות באמצעות חברת ביטוח אמור לתת מענה לצרכים רפואיים שאינם מכוסים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובמסגרת הביטוח המשלים, כגון: בחירת מנתח (בארץ ובחו"ל), השתלות (לב, ריאה, כבד, כליות, לבלב וכדומה) ללא תלות ברשימת המתנה, כיסוי לתרופות חדישות (ו/או יקרות) שאינן בסל הבריאות, אך מומלצות על-ידי המומחים ועוד.
אם למבוטח יש ביטוח משלים של קופת החולים וגם ביטוח בחברת ביטוח, יש לוודא שאין כפל כיסוי בין שני הביטוחים, כדי למנוע הוצאה כספית מיותרת.
בתוכניות ביטוחי הבריאות ישנן הגבלות שונות שיש לשים אליהן לב: האם הניתוח מבוצע רק בארץ/בחו"ל גם כאשר סיכויי ההצלחה במקום אחר גבוהים יותר; האם התרופות הן גנריות (שהן זולות יותר); סכומי פיצוי, מספר פגישות, השתתפות עצמית, שחרור מתשלום במקרה של אובדן כושר עבודה וכדומה - יש לבדוק את התאמת התוכנית לצרכיו הרפואיים של המבוטח מחד וליכולותיו הכספיות מאידך.
